יום רביעי, 6 במאי 2015

נזכרתי לסיים - חודשיים אחרונים עם צופצ'יק, להתראות מלאך מעופף מושלם שלי, ובהצלחה!


בתחילת ינואר תקף אותנו הנץ. זוכרים
אחרי תקרית הנץ, צוף בילה יומיים שלושה בלהיות ציפורון בית.

"אבל אני, אוהב להיות בבית..."


אבל מהר מאוד החוץ שוב קרא לו.

בסוף ינואר הוא התחיל לצאת למסעות עצמאיים קטנים, שעתיים שלוש והביתה.
כשחזר היה שותה ואוכל ואוכל ואוכל, מוציאים הרבה אנרגיות שם בחוץ! הוא תמיד חזר קצת מתנשף, כמו ציפורון שחם לו מרוב תעופה.
הוא מאוד מתעניין ביונים ותורים אחרות שאנחנו פוגשים, וכמה פעמים כבר התעופף וישב באושר ליד זוג יונים שהופיעו באיזור לקראת עונת הקינון. כשהן עפו לדרכן הוא ירד חזרה אלי, נרגש.

בפברואר הטיולים התארכו עד ל-6 שעות רצופות, וצוף כבר לא מתנשף - הוא בכושר! הוא כבר ממש מבקש לצאת והיה מלא אנרגיה בבית והתעופף הלוך ושוב. בין לבין, עדיין אין שמח ממנו להתקלח - מתעופף ישר לכיור ומוודא שאני מבינה ובאה כבר לפתוח את המים, וגם ממשיך להירדם ליד אמו האוהבת אחרי כמה ריקודי חיזור.
גזרתי לו בעדינות את קצה המקור שצמח לא טוב כמה פעמים, כל פעם מילימטר. הוא התנהג יפה וזה לא הכאיב לו. ככל שהוא יסתובב יותר בחוץ ויחכך את המקור באדמה ואבנים תוך כדי חיפוש אוכל זה יקרה מעצמו וישמור על צורת מקור נכונה (לתוכים בשבי צריך הרבה פעמים לעשות גזירות כאלה, כי המקור גדל מהר ולא משתייף מספיק. כנ"ל ציפורניים של ציפורים רבות בשבי, וגם שיניי מכרסמים והציפורניים העודפות של לייקה ;) ).

ובחודש מרץ הוא כבר מומחה אלוף בלהיות ציפורון ברשות עצמו, עף מהר ויפה, יודע למצוא אוכל לבד וגם זוכר שיש לו במרפסת מים וגרגירים שאפשר להגיע ולנשנש אם רעבים.


וכך, בגיל 7 חודשים כשהוא לגמרי מוכן - עף לדרכו.


ברצינות, ראיתם כזה יון חתיך??

שנה אחרי, אני עוד מחפשת יון עם הצבעים שלו כשאני בחוץ. פגשתי אחד על גג לא רחוק מכאן, כמה חודשים אחרי שהוא הלך. קראתי לו, הוא רק הסתכל, לא מיהר ללכת אבל גם לא בא. אולי זה הוא, אולי לא. היון ההוא עדיין שם באיזור, רואה אותו פעם בכמה זמן.
עוד חולמת עליו די הרבה, שאני פוגשת אותו פתאום בחוץ והוא עף אלי שמח, או שהוא עדיין גוזל קטן קפצן ורעב.


צימוקי וג'וניור עדיין מאוד נוכחים בסביבה, מזהים אותי ויורדים אל השביל עם מבט שובב ששואל "מחלקים פה משהו?". פעם בשבוע בערך אני מפזרת להם גרגירים טעימים כלשהם, והם ונשותיהם והזוג השכן באים לאכול, תוך כדי שהזכרים עושים הצגות גברברות זה על זה כדי לקבוע מי הזוג שיאכל קודם. בדיוק בשביל זה אני מפזרת את הגרגירים בהרבה נקודות, אבל הם טיפשונים ואני אוהבת אותם בדיוק ככה!




2 comments:

  1. הי אפרת, זה היה פשוט מקסים לקרוא את הבלוג שלך. מצאנו גוזל של צוצלת לפני שלושה ימים וכך הגענו אל הבלוג. רציתי לבקש אם תוכלי לפרט לי סוגי מזון מתאימים לו, ומתי לדעתך הוא יוכל להתעופף לדרכו? אנחנו מוגבלים בהחזקתו, (יש לנו חתולה). אני מעריכה שגוזליקו שלנו בן שלושה שבועות. מתחיל את דרכו בפרישת כנפיים

    השבמחק
    תשובות
    1. תודה :)
      אוך, צוצלונים הם כאלה מתוקים!

      תזונה:

      אם הוא שותה ומנקר לבד:
      קערית מים קטנה ודגנים שונים: דוחן, שומשום, גריסים, אורז מלא.. כאלה. לא מבושלים כמובן.

      אם הוא עוד לא אוכל ושותה לבד:
      קחו אוכל חתולים ושימו במים חמים לריכוך. קחו עם מזרק קטן ולתוך המקור או באצבעות, חתיכות רכות קטנות. הוא לא יפתח את המקור לבד, צריך לעזור לו. אם יש לכם מטחנת קפה קטנה - תטחנו קצת דגנים ותוסיפו לא.חתולים.

      נפנוף בכנפיים יכול להיות מניסיון לעוף אבל גם כהתרגשות שאתם מתקרבים - ככה הם עושים להורים.
      הוא יתחיל מקיפוצים בכנפיים מנפנפות וימשיך לניסיונות תעופה קטנים עד שידע לעוף - לא צריך ללמד אותו.

      אם הוא בן 3 שבועות סביר שיעוף דרכו בעוד שבועיים בערך.

      ואם אתם לא מסתדרים - תעבירו אותו לביה"ח לחיות בר בספארי בר"ג. הם נהדרים ומקצועיים ויטפלו בו עד לשחרור. הם ערוכים כרגע לקבל גוזלים, זו העונה :)

      בהצלחה!

      מחק