יום שני, 16 בספטמבר 2013

16.9 - מישהי למדה לאכול לבד!

היא תופסת גרעין אחרי גרעין וכבר לא מפילה אותם מהמקור. בהתחלה קשה להם להבין איך מכניסים את האוכל פנימה אחרי שהם תפסו אותו בקצה המקור, אבל היא כהרגלה עברה את השלב הזה במהירות רבה. הקצב עדיין איטי יחסית, נקרא לזה קצב בינוני, ואחרי ניקור במשך כדקה היא מאבדת סבלנות ודורשת שאני אשים לה שוב במקור (ומיד!) לפעמים תוך כדי שהיא מקפצת לתוך הקערה ומבלגנת הכל :)


כמה פרטים על העיכול ואופן ההאכלה של יונים:

האכלה של גוזל צוצלת. צילום מקסים של אלון מאיר
 http://www.pbase.com/alonmeir/image/97891685

ככה בדרך כלל נראה פה של גוזלי ציפורי שיר.
גוזלי יונים אוכלים בימים הראשונים לחייהם 'חלב יונים' - נוזל סמיך ועשיר שהיונים מפיקות עבורם בזפק. בהמשך ההורים יפסיקו לייצר 'חלב יונים' ויאכילו את הקטנים בזרעונים מעוכלים למחצה מהזפק. מטרת הזפק היא ריכוך ראשוני של המזון, והוא משמש גם כדרך להביא מזון מרחוק לגוזלים. רק היונים מייצרות משהו כמו 'חלב יונים'. בגלל אופן ההאכלה והיכולת להביא כמות גדולה בזפק, גוזלי היונים אוכלים בהפסקות גדולות יחסית - בטבע פעם בשעה או יותר - לעומת גוזלים אחרים שמקבלים מנת מזון טרי ולא מעוכל כל כמה דקות.


עוד דבר ששונה בשיטת ההאכלה הזו היא אופן ההאכלה. לרוב גוזלי הציפורים יש מקור שנפער מאוד גדול כבר עם הבקיעה ומסומן בשוליו בצהוב (כמו שהיה לפשושי) וההורים פשוט מניחים את המזון בפה. יונים לעומת זאת אוכלות ישר מהזפק של ההורים - ההורים פוערים את מקורם והקטנים מכניסים את המקור שלהם פנימה. זאת גם הסיבה שנוצות הראש והצוואר שלהם מתעכבות בצמיחה, כי בהתחלה הן פשוט מתלכלכות יותר מדי ועלולות להפריע.
השלב הבא בעיכול הוא הקורקבן, או קיבת השרירים, משמשת לטחינת הזרעונים לאחר הריכוך הראשוני כדי לאפשר את עיכולו.מאחר והקטנה כבר לא כזו קטנה, והדיאטה הטבעית שלה מורכבת מזרעונים וגרעינים בלבד, הזפק וגם הקורקבן שלה נכנסו לפעולה מלאה, והם מרככים וטוחנים אחד אחרי השני את המזון. בשביל זה צריך לשתות טוב - עבור פעולת הזפק, ולבלוע אבנים קטנות שעוזרות בטחינה בקיבת השרירים (גם תרנגולות אוכלות אבנים קטנות, כמו שאר אוכלי הזרעונים), וגם להיות קצת יותר סבלניים בארוחות הראשונות. נכון אצלנו השובע מגיע אחרי כ-20 דקות? אצלם זה לוקח הרבה יותר, כי גם כשהם מאוד רעבים המזון צריך להיות מעובד במשך כמה שעות.


ועוד דבר מאוד חשוב שהיא למדה זה לפחד מזרים. כל הכבוד קטנה! בהתחלה היא פחדה מהכל, אחר כך היא נמשכה אל כל בעלי כפות הידיים, ועכשיו היא כבר מזהה אותי כהורה היחיד שלה ומשתתקת וקופאת כשמישהו אחר מתקרב אליה. זה דבר מאוד חשוב לציפורים קטנות ללמוד, אני גאה!

ומה שאני צריכה ללמוד להפסיק להילחץ כל כך בקלות. היו לה יומיים של קצת פחות תיאבון ושילשולים מאוד לא יפים, ואני כבר נלחצתי נורא ועמדתי להתייעץ עם וטרינר אם זה ימשיך עוד יום. זה לא המשיך. אתמול הכל חזר לשגרה והתיאבון שלה שוב לא יודע שובע, כמו גוזלה/פרחונית למופת, ואני נבהלתי לשווא.


ומצרפת כמה תמונות של הקטנה מתנמנמת ונרדמת על ברכיי





2 תגובות:

  1. הי אפרת... ילדה מצאה אתמול בבקר גוזל צוצלת קטנטו . לקחתי אותו אבל אני לא מצליחה להאכיל ולהשקות אותו. נתקלתי בבלוג המאיר שלך כשחיפשתי עזרה ברשת. האם תוכלי להנחות אותי : * במה להאכיל אותומ ? איך להאכיל אותו * איך להשקות אותו ? המון תודה בשמו. אני מקווה שישרוד.. (:

    השבמחק
    תשובות
    1. אוי, אני מצטערת על האיחור בתגובה, מקווה שהסתדרתם. תכתבי לי אם עוד צריכה עזרה:
      efrat123@gmail.com

      מחק