 |
| 3.9.13 |
אתמול בצהריים התקשרה חברה מהקיבוץ - היא סיפרה שגוזל של יונה נפל מהקן ליד הבית שלה.
באתי לראות. הקן היה על עץ דקל גבוה (= אין לי סיכוי להחזיר אותה לקן). והקטנה, שהיא בלי ספק יונת בית, ישבה במסתור ליד הגזע, איפה שהחברה הניחה אותה. כשהתקרבתי היא לא זזה, גם כשהרמתי אותה היא בקושי התנועעה. לא יכולתי להשאיר אותה שם. תמיד יש סיכוי שההורים ימשיכו לטפל בה כשהיא על הקרקע, אבל היא נראתה בשוק, וסביר שמיובשת, ובטוח שמאוד תשושה וחלשה אם היא לא התנגדה לי בכלל. במצב כזה, חתול שיעבור באיזור ויריח אותה פשוט יקטוף אותה כמו פרי בשל.
הופ הביתה.
היא לא פצועה בשום מקום נראה לעין, ואלא אם זו פגיעה פנימית אז הרבה מנוחה ומים ואוכל יעשו את העבודה.
היא נראית לי בת שבועיים וחצי בערך - שזה אמצע הדרך לגוזל של יונה - והיא שמנמונת ביותר, שזה מעולה - היו לה הורים טובים ויש לה עכשיו מאגר שומן נאה בשביל חימום ובשביל ההתאוששות.
החלטתי שהיא נקבה סתם כך לפי המצב רוח, ובגלל שהיה לה מבט כזה. ובגלל ששני הראשונים שלי היו בוודאות זכרים, השלישי לא ידוע, אז יאללה, הגיע הזמן לנקבה, לא?
התחלתי בלהניח אותה במקום שקט וחמים וחסר חתולים (המקלחת שלי.. כרגיל), בקופסא שאספתי בדרך. קצת ריפוד קל, (לא שהיא באמת צריכה - קנים של יונים הם ביזיון אדריכלי) וסגרתי את הקופסא כמעט לגמרי כדי שיהיה לה חושך מרגיע. לפני כן נתתי לה מים ממזרק (בלי המחט, כן?) והיא המשיכה עם השוק הכמעט אפטי, אבל בלעה כשהמים היו במקור, לא זזה מילימטר, ורק פוערת עיניים מפוחדות.
חזרתי אליה כעבור שעה לעוד קצת מים ולארוחה קטנה של אוכל חתולים רטוב. ראיתי שהיא הלכה כמה צעדים כדי לחרבן - מצויין. גם אומר שיש לה את הכוח לזה, וגם מספר שמערכת העיכול פועלת. הצלחתי להאכיל אותה ממש מעט, בעיקר כי היא נראתה כל כך חלושה שלא רציתי להכריח אותה יותר מדי. העיקר שהיא שתתה.
המשכתי עם ארוחות פצפונות, ומפעם לפעם היא התחילה טיפטיפה להתנגד לי - שזה מעולה כי מראה על קצת כוחות שחוזרים, וגם ממש טבעי, הרבה יותר טוב מהאפטיות.
היום כבר היום השני, אכלנו יותר, כבר בלי מים מהמזרק כי באוכל יש מספיק נוזלים. היא הולכת טיפה בקופסא, והתחילה להסתכל אלי בסקרנות קטנה, ולסובב אחרי את הראש, וגם למצמץ בישנוניות בסוף הארוחה במקום להשאיר עיניים פעורות. והכי טוב - בשתי הארוחות האחרונות היא צייצה! ציוצים רפים וקטנים ומתוקים, שהם הקול הראשון שהיא השמיעה.
אנחנו בכיוון הנכון :)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה