כבר שבוע שאני מתאפקת להגיד את זה בקול רם למקרה ששוב תהיה ירידה, אבל זהו, אני כבר בטוחה שהיא מחלימה! היא הולכת ומתחזקת ממש, התיאבון גדול, הרצונות עוד יותר גדולים, ההתעופפויות מתארכות והיא מגיעה גבוה יותר ממני, והאבעבועות הולכות ומצטמקות. עוד דאגתי בתחילת השבוע מאלה שבתוך המקור ובנחיר, אבל גם הן הולכות ומתכווצות ובמקור הן כבר הפסיקו להפריע לה לאכול והיא לא צריכה שאני אשים לה בפה יותר, למרות שעכשיו היא אוהבת שאני מגישה לה למקור אחד אחד, פינוקי :)
וגם הנוצות חזרו לצמוח! מתחת לכנף הניצוי כבר יפהפה, מלבד עוד קרחת קטנה ב'בית השחי' אבל שם זה תמיד אחרון. האחרונות שמעל הכנף יוצאות ונפרשות, הטוסיקון סופסוף כוסה בפלומה פלאפית מסביב, והפרצוף הולך ומתמלא בנוצות החסרות - בתמונה אפשר לראות את הנוצות החדשות. רואים את כל האפורות שמסביב למקור? זה בגלל שהן עדיין מכוסות בשכבה דקיקה (מחומר קרני). בימים הקרובים השכבה הזו תנשור והנוצה תיפָּרֵש.הקטנה הפכה ליצור מלא אנרגיה, רק עכשיו אני מרגישה עד כמה היא היתה חלשה, כל הזמן היא היתה נרדמת - כמו גוזל קטן. סופסוף היא מעירה אותי בבוקר בדרישה לאכול ולצאת כבר, ולא רוצה לחזור לכלוב שלה, אלא להישאר איתי ולהמשיך בפעילות עוד ועוד.
עשיתי לה שקילה חובבנית, כי אין לי משקל לציפלונים כמוהה, והיא עברה את ה-200 גרם, שזה נהדר! זה כבר משקל של יונה בוגרת. עדיין עצם החזה/בטן בולטת מדי, אבל שרירי החזה טפוחים ויפים והתיאבון שלה נהדר. ואני לא מתכננת לבשל אותה, תרגעו שם (אמרו לי שאני נשמעת כמו המכשפה מעמי ותמי).
לדעתי עוד שבוע היא תרצה להיות בחוץ כל היום, ועוד שבועיים היא לא תצטרך אותי יותר (מוחה דמעה של אושר מריר).
וקצת אהבה..
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה