הוא מתפתח נפלא וכבר כמעט נראה בוגר לכל דבר עכשיו כשהנוצות החסרות בעורף יצאו סופסוף, בתמונה אתם יכולים לראות איך כל נוצה יוצאת עטופה ובהמשך העטיפה מתפוררת והנוצה נפרשת. אפילו המקור הסתדר חלקית - החלק התחתון זז למקומו ורק העליון עוד בולט קצת ימינה.
 |
| יציאת הנוצות האחרונות בעורף |
רק הזנב נפגם, אבל זה ייצמח, לא לדאוג. זוכרים את השלב שהנוצות הפסיקו לצמוח? למעשה הן צמחו, אבל לאט ומאוד חלש, וייצרו נקודות תורפה. בנוצות הזנב זה הכי ניכר, כשאחת אחרי השניה הנוצות נשברו בנקודה החלשה והקצה נשר. זה לא מפריע לו לעוף ולכוון את עצמו, הוא מסתדר נהדר, ועם הזמן הנוצות יתחלפו בחדשות טובות. בינתיים, זה ייתן לי אמצעי זיהוי קל ממרחוק :)
|
 |
| הזנבנב המסכן. |
הוא אוכל המון בחוץ, למד להתמודד עם זרעים וגרעינים במגוון גדלים וטקסטורות וצורות והוא כבר אלוף בזה. הוא גם הצליח לסיים את כל הקילו כופתיות תוכים שלו! כשקניתי את הקופסא הזאת ממש לא האמנתי שהוא יאכל את הכל :)  |
| רואים שיש לו גרעין של משהו בפה? |
 |
| גם כאן הוא עם גרגיר כלשהו בפה |
ממשיך לשיר ולרקוד לי בלי סוף, ופה ושם גם למישהו אחר. זה ממש מצחיק ללכת לצחצח שיניים בלילה, הוא תמיד מתעורר ומתחיל לרקוד לי מתוך הכלוב. לגבי הכלוב - הוא ממש מנסה לשכנע אותי שאפשר לישון גם מחוץ לו, וכשמתקרבת החשיכה הוא מתחיל להתחמק ממני ולהתיישב גבוה - גאון קטן :) אבל אני ממשיכה להתעקש. גם בשביל הניקיון (כי יש גבול) וגם כדי לעודד אותו לישון מחוץ לבית.
 |
| רוקד לי ריקודים ומנפח את הצוואר שאראה איזה גברברון חתיך הוא |
אנחנו יוצאים כמה שיותר החוצה, אני יושבת ומשגיחה ומעודדת אותו לשוטט ולאכול. הוא מאוד אוהב את זה, רק לפעמים נלחץ מהחתולים והאנשים ונצמד אלי. הוא עף נהדר, ויודע לחזור לבד הביתה אם אנחנו מתרחקים והוא נבהל פתאום. מאוֹלי הוא לא מפחד בכלל, ובצדק, כי הוא מתגנב כל כך בגלוי ולאט שממש קל להתחמק ממנו בזמן. היום פעם ראשונה אולי הצליח לגעת בו, ומה הוא עשה? הניח את הכפה ללא ציפורניים, הזיז והניח שוב לשניה, "הנה, תפסתי אותך, עכשיו תורך", והלך מבסוט לדרכו.
 |
| אולי מוותר ועובר לשחק עם עשבים ועלים |
וכמובן, אמבטיות. כמה שהוא אוהב אותן!
והיום, מחנק בגרון, כשקרוב לשעת השקיעה הוא התעופף פתאום גבוה אל החרוב הגדול היכן שהצוצלות ותורי הצווארון התכוננו לישון. הוא פספס בפעם הראשונה, והסתובב אל הגגון, חשב רגע וניסה שוב - הפעם נחת יפה על ענף גבוה של האורן שליד.
הוא נשאר שם כמה זמן ואז חזר לרגע אלי, אל חוט הטלפון שרק אתמול הוא גילה שנוח לשבת עליו, ושוב עף, הפעם אל עץ הדקל של משפחת צוצלות אחרת, וישב שם כמה רגעים, ואז כאילו נבהל, ועף מהר מהר ישר אלי.
ציפורון מתוק שלי, אני כל כך גאה בך, ואני כ-ל כ-ך אתגעגע אליך כשתעוף לדרכך, אתה כבר מוכן :)
