קודם כל עדכוני בריאות והתפתחות - גיל 7 שבועות, אנחנו עדיין כאן, לא? זה כבר טוב :). אחרי עוד 2 ימי מעט תיאבון והרבה שינה מדאיגים, נראה שהיא מרגישה יותר טוב. נהנית לחקור, משתפרת לאיטה בתעופה, תופסת עוד קצת ביטחון, ואוכלת יפה מאוד. היו כמה ימים באמצע שהתיאבון עלה כבר, אבל גם הנפיחות בתוך המקור היתה גדולה במיוחד והיא לא הצליחה לאכול בעצמה וכאב לה כשהאכלתי אותה בעצמי. טפו טפו זה עבר ועכשיו היא חצי אוכלת בעצמה וחצי מרשה לי לתת לה.
האבעבועות מתחילות להתייבש, שזה מעולה, עם זאת יש כמה חדשות ובמיוחד מדאיג אותי הנחיר שהתנפח מבפנים, חוץ מלעקוב אחרי זה אין לי עוד מה לעשות. אני ממשיכה עם האנשור וכל השאר.
הנוצות עדיין מתעכבות. זה מסביר את הקושי שלה בתעופה, כי מלבד החולשה, ניצוי שאינו שלם מקשה על תעופה קלה וצריך להשקיע בזה הרבה יותר כוח. אבל היא משתפרת :) היא יודעת כבר לשנות כיוון באמצע המעוף, שזה יפה מאוד, ועוברת מרחקים של שני מטר בערך.
וכמו כל החברים שבאו לפניה, גם היא גילתה שהמקום הכי שווה בעולם זה הכתפיים והראש שלי. בחיי, אין לי מושג מה נותן להם את הרעיון הזה, נשבעת שזה לא אני! יושבת עכשיו וכותבת עם יונה מבסוטה שעומדת לי על הראש.
ועכשיו לכמה הוכחות בלתי ניתנות לערעור שהציפורונת שלי מצחיקה וגם קצת (קצת!) מגוכחת:
צופי יוצאת מה"אמבטיה", מתנערת ומתנקה.
היא ביקשה אמבטיה, אני בפירוש לא מכריחה אותה
(איך ציפור מבקשת אמבטיה? משפריצה על עצמה מים מהכלי שלה ומנסה
להשתכשך בתחתית הכיור. אז אני שמה לה צלחת עם מים והיא קופצת פנימה)
ועוד תמונות:
מעריצה אותך שזה לא מגעיל אותך, המחלה שלה. אני מזמן הייתי מוותרת.
השבמחקואת לא פוחדת שהיא תעשה לך על הראש?
אני לא פוחדת, כי זה כבר קרה... O_o
מחקיאפ.