היו לנו יומיים מעניינים וגדושים.
אתמול לקחתי אותו בקופסא ונסענו לבקר בגן הילדים שאחותי עובדת בו. 18 ילדים בני 4-5, יחסית רגועים וקשובים, והכי מתוקים שאפשר לבקש.
הושבנו אותם במעגל, והסברנו שעוד מעט יגיע גוזל ושהוא קטן ועוד לא פגש כל כך הרבה ילדים, אז הם יצטרכו להשתדל מאוד להיות שקטים ולהישאר על הטוסיק.
כשפתחתי לראשונה את הקופסא כמה מהם שאלו בהתרגשות רבה ובתקווה גדולה אם הוא באמת אמיתי! איזה התרגשות! הם היו מוקסמים ממנו, אחד-אחד. שאלו אותי מיליון שאלות וצחקו מהקקי שהוא עשה בקופסא וממש רצו ללטף אותו אבל לא הסכמתי, רק להסתכל. הראתי להם איך הוא אוכל ענבים וגזר מבושל, איך הוא שותה, והוא השוויץ להם בניפנופי כנפיים וציוצים. עברתי עם הקופסא במעגל לאט מסביב כדי שכולם יוכלו לראות אותו מקרוב. אחרי זה הם הרשו לי לשים אותו לישון קצת בחדר שינה, ואחת הילדות ממש ביקשה שאני אניח את הקופסא על הכרית שלה והיא סידרה אותה רגע כדי שיהיה לו מושלם.
נשארתי אצלם לארוחת צהריים שבמהלכה לא הפסיקו לשאול אותי עוד שאלות עליו, וכשנפרדנו הם התיישבו מהר שוב והראתי להם אותו עוד פעם אחת מקרוב קרוב ואז איחלו לנו שלום ולהתראות כזה לבבי ונסענו הביתה.
הם מאוד נהנו ואני בטוחה שגם למדו המון, ואני גם מאוד נהנתי. הקטן נראה לי היה מבולבל וכנראה שהיה מעדיף להישאר בבית. אני מניחה שאם משכללים את כל זה, סיבוב אחד בגן של ילדים די ממושמעים זה בסדר. סך הכל הוא התמודד די יפה עם הקהל :)
שינויים בהתנהגות מהימים האחרונים:
 |
| 11.7 |
- את הראשון שכחתי לכתוב, יום אחד לפני שהוא יצא מהקופסא הקטנצ'יק סקר בפעם ראשונה את סביבתו. זה היה ממש מעניין, עד אז הוא כאילו לא ראה כלום מעבר לאפשרות לאכול, ופתאום התחיל להביט אל החפצים השונים שליד הקופסא שלו במבט מהורהר.
- מאז האנשור (הוא קיבל עוד 2 מנות בימים הקודמים, לא כי היה צריך אלא כי הוא ממש אהב את זה) שמתי לב שהוא מאוד אוהב לשתות ממזרק. אז אני ממלאת לו ב 1-1/2CCמים, ואחרי שהוא קיבל אוכל פחות רטוב, מקרבת אליו את המזרק, הוא ישר פותח לרווחה ואני מטפטפת לו למקור. הוא שותה בשמחה רבה ורוצה עוד :) אני לא נותנת לו יותר מדי ככה אחרת הוא פשוט מוציא את זה עם הלשלשת. אם יהיה לי מרק אני אנסה לתת לו ככה גם (עוד לא הגעתי לנקודה שאני מבשלת במיוחד עבורו מרק).
- הוא מבצע המון מתיחות, גם לרגליים וגם לכנפיים, פותח כנף אחת הצידה ובעזרת כף הרגל פורש אותה הכי הרבה שאפשר - אני אנסה לתפוס אותו בפעולה ;) וגם מתיישב על דופן הקופסא ומנופף חזק. אני קוראת לזה אימונים לקראת תעופה :) פה ושם הוא מאבד את שיווי המשקל על הדופן. הצעתי לו את האצבע שלי באחת הפעמים והוא קיפץ אליה בשימחה וחזר לנפנף.
- הקטן נהיה בררן! כבר לא בור ללא תחתית. כנראה זה מה שהתחיל ביום שהתקשרתי לוטרינר, ולא הבנתי נכון את מה שקורה. הוא כבר לא מוכן לאכול ארוחה שלמה רק ממזון אחד, הוא דורש גיוון! אחרי שניים-שלושה ביסים הוא מסרב לקבל עוד או שלוקח וזורק, וכן שמח לאכול משהו אחר - לא הכל, הוא מחכה שאני אציע משהו שהוא רוצה. אז אני מביאה איתי 2-3-4 מנות קטנטנות ומציעה לאנין הטעם החצוף קצת מכל דבר.
- התחלתי להוסיף לו דוחן ושומשום (לא מבושלים). מצאתי שיטה נוחה - מרטיבה את הלחם שהוא מאוד אוהב, ואז טובלת בקערה עם הזרעונים, שבקלות נדבקים ללחם, והופ - לפה. נראה שהוא כבר מצליח לעכל את זה - עוד התקדמות טובה.
- ואחרונים חביבים - פעם ראשונה שהוא מפחד הדביל הקטן (זה התחיל לפני הטיול לגן). אז הכנתי לו מסתור במקום שהוא אוהב לשבת בו, וכמו שתראו הוא נהנה ממנו מאוד. לרוב הוא פוגש אותי מחוץ למסתור ומבקש אוכל, אבל פה ושם הוא כאילו משחק מחבואים. קצת קשה להאכיל אותך ככה פשושון :) אז לפעמים אני מורידה לו לרגע את ה"גג" ואז אפשר לאכול. וכשהוא כבר שבע או כשיש רעש מפחיד הוא רץ פנימה ונצמד לקיר.
- אה, כן, הוא מנגב את המקור בדופן הקופסא ובקבוק חימום. לא ברור.
ויש עוד סיפור מעניין על שני גוזלונים פיצפונים של צוצלת. אני אכתוב על זה בפוסט נפרד.
היי, את לא יכולה להפסיק עכשיו באמצע כל המתח!
השבמחקהנה, אני כותבת :)
מחקגם ציפורים אוהבות לשתות אנשור
השבמחקלגמרי אוהבות! אפשר לעשות פרסומת לאנשור עם ציפורים ;) להוציא מזה את תחושת הבית חולים
מחקמסתבר כי אנשור פלוס מתאים גם לצפורים
השבמחק