יומיינה - 6.7 - מי נהיה פלאפי?

קבלו אותו - הגוזל והפלאף!

6.7.13

היצור הקטן הזה אוכל בלי סוף וגדל בקצב מטורף.

הוא עדיין לא מזהה אותי ומוכן לאכול מכל אחד, מה שמפליא אותי, אבל דווקא מאוד הועיל ביומיים האחרונים כשלא הרגשתי טוב ושלחתי אליו "זרים" והוא לגמרי התייחס אליהם בתור "הורים".

אני מאכילה אותו פעם בשעה-שעה וחצי, ואם אני צריכה להשאיר אותו לכמה זמן אז לא יותר מ-4 שעות ומשתדלת שיהיה פחות. כל ארוחה היא די קטנה למעשה כי הוא שובע מהר, הוא פשוט רוצה הרבה מהן. את גוזלי היונים האכלתי ארוחות קצת יותר גדולות ובמרווח של שעתיים-שלוש. בתמורה הוא מכין לי ערימות נהדרות של קקי ציפורים (לשלשת) חצי חום/חאקי-חצי לבן, סטינקית ונהדרת. מחליפה לו את הניירות פעם ביום כי הוא פשוט מג'ייף הכל. הצד החיובי הוא שזה נותן לי סימן טוב האם הוא מקבל מספיק נוזלים או יותר מדי מהם ועוד קצת אינפורמציה.

כשאני מחליפה את הניירות אני מרימה אותו לרגע. בהתחלה הוא מאוד לא אהב את זה ונבהל, עכשיו הוא תופס לי את האצבעות ונראה יותר יציב. חמוד! בזמן שהוא מאזן את עצמו הוא פורש באינסטינקטיביות את הכנפיים ואפשר לראות כמה שהן יפהפיות, הולכות ומתמלאות ומתארכות.
עדיין יש לו איזורים קירחים בזפק צוואר ובבטן, אבל זה טבעי, ובכל מקרה חם עכשיו, אין סכנה שהוא יתקרר.