כן! כן! עפים!
אתמול הוא ניסה את זה בפעם הראשונה, התרכז, התרכז, חישב חישובים במוח הקטן שלו, ו-הופ! זינק מהשיש עם כנפיים מתנופפות, אל הכתף שלי. את סוף הדרך הוא עשה בעזרת ציפורניים וקצת עזרה ממני כי הוא נחת נמוך מדי :)
והבוקר? כבר מתעופף כמו מקצוען, מדהים היצור הקטן הזה! עולה גבוה ויורד ומצד לצד, כאילו הוא עושה את זה כבר שנים. כל כך שונה מהיונים, להן לקח שבוע לעבור מהמעופון הראשון ועד לחופשיות הזאת.
מקומות חביבים? הכתף שלי, והראש. נורא לא נוח להאכיל אותך ככה, יודע? מתוק קטן!! מתיישב לי על הכתף ומבקש אוכל.
וזה קרה בדיוק בגיל הנכון - 4 שבועות! אחד הדברים שמדהימים אותי זה כמה הוא "by the book". זה מפתיע כי גוזלים שמגודלים ע"י בני אדם בד"כ מאחרים בהתפתחות, בימים ואפילו שבועות, והוא גדל מהר כמו בטבע. למה האיחור? אני מניחה שבעיקר תזונה לא מושלמת, כי יש גבול כמה אנחנו מצליחים לחקות את ההורים. אם כך - כל הכבוד לי!!
מעתה, אל תאמרו גוזל, אימרו פִּרחון, או במקרה הזה, פרחחון ;)
פרחון = גוזל מתבגר שכבר פורח מהקן, אבל עוד זקוק לעזרה צמודה מהוריו.
אני די בטוחה שמכאן מגיע הכינוי פרח טייס ופרח כמורה.
שלשום התקשרה אלי שכנה ושאלה אם אוכל לעשות בייביסיטר של שבוע לעורבני הקטן שלהם. קודם כל אמרתי "בטח!" ואז חשבתי, אוי לא.. שניים?? לֶמה הכנסתי את עצמי?
אתמול בערב הגיע אלינו ג'וליאן. הוא קפצן מדופלם, מנסה נורא גם לעופף, כבר לוקח קצת אוכל מהיד, בקיצור, פחות או יותר באותו שלב כמו פשושי שלי. והוא מתוק!
קודם כל הנחנו את פשושי מעל הכלוב של ג'ולי כדי לראות איך הם יגיבו אחד לשני. שניהם מגיעים משושלת מפוארת של ציפורים תוקפניות, ורצינו לוודא שהם לא ינסו לפגוע זה בזה. מה פתאום :) שני ילדונים סקרנים שבכלל לא קראו עדיין את ספרי ההדרכה (אני סותרת את עצמי כאן, לפני רגע קבעתי שהוא by the book. שטויות! :) ) מעולה. החזרתי את פשושי לפינה שלו.
בבוקר מי שהעיר אותי ראשון היה ג'ולי. חשבתי שלפשושי יש קול נורא?? פשושי זמיר לידו! אבל הוא קורא באופן נורא מנומס אז אני סולחת. נכנסת לחדר, אומרת בוקר טוב לג'ולי, מחפשת את פשושי בפינה שלו, ואז קולטת אותו יושב שוב מעל הכלוב של ג'וליאן, ועוסק במקלחת נוצות נמרצת. להזכירכם, זה היה אחרי שהוא התעופף פעם אחת, מרחק של 30 ס"מ בערך. כאן מדובר על מטר לפחות! הבאתי לשניים ארוחת בוקר (מס.1). ג'ולי אכל כל כך יפה ומצחיק, ופשושי החליט להפגין בפנָי את כשורי התעופה החדשים והפתיע אותי כל כך איך כל פעם הוא נוחת על מקום יותר רחוק, וחוזר אלי :) אשף. אחר כך חזר למקלחת שלו מעל הכלוב של ג'ולי.
בארוחה הבאה הוא כבר אכל יותר. וגו'לי, שבזמן הארוחות אני פותחת לו את הכלוב, תפס אומץ וקיפץ החוצה מהכלוב. איזה קפצוצים חמודים! מקום חביב - כפות הרגליים שלי. מותק! בקיצור, כיף לא נורמלי אצלי. ונראה לי שבשביל שניהם זה ממש נהדר שיש פתאום חבר דומה. מלבד התוקפנות, שני הזנים ממשיכים על אותו קו - שניהם אוכלי כל, סקרניים מאוד וחצופים - או בשפה יפה יותר - בעלי תעוזה. יהיה ממש מעניין לראות את האינטרקציה ביניהם.
אתמול הוא ניסה את זה בפעם הראשונה, התרכז, התרכז, חישב חישובים במוח הקטן שלו, ו-הופ! זינק מהשיש עם כנפיים מתנופפות, אל הכתף שלי. את סוף הדרך הוא עשה בעזרת ציפורניים וקצת עזרה ממני כי הוא נחת נמוך מדי :)
והבוקר? כבר מתעופף כמו מקצוען, מדהים היצור הקטן הזה! עולה גבוה ויורד ומצד לצד, כאילו הוא עושה את זה כבר שנים. כל כך שונה מהיונים, להן לקח שבוע לעבור מהמעופון הראשון ועד לחופשיות הזאת.
מקומות חביבים? הכתף שלי, והראש. נורא לא נוח להאכיל אותך ככה, יודע? מתוק קטן!! מתיישב לי על הכתף ומבקש אוכל.
וזה קרה בדיוק בגיל הנכון - 4 שבועות! אחד הדברים שמדהימים אותי זה כמה הוא "by the book". זה מפתיע כי גוזלים שמגודלים ע"י בני אדם בד"כ מאחרים בהתפתחות, בימים ואפילו שבועות, והוא גדל מהר כמו בטבע. למה האיחור? אני מניחה שבעיקר תזונה לא מושלמת, כי יש גבול כמה אנחנו מצליחים לחקות את ההורים. אם כך - כל הכבוד לי!!
מעתה, אל תאמרו גוזל, אימרו פִּרחון, או במקרה הזה, פרחחון ;)
פרחון = גוזל מתבגר שכבר פורח מהקן, אבל עוד זקוק לעזרה צמודה מהוריו.
אני די בטוחה שמכאן מגיע הכינוי פרח טייס ופרח כמורה.
 |
| 14.7 אני עוד לא התעוררתי, הוא כבר לגמרי קם. ועדיין עם פרצוף גראמפי |
שלשום התקשרה אלי שכנה ושאלה אם אוכל לעשות בייביסיטר של שבוע לעורבני הקטן שלהם. קודם כל אמרתי "בטח!" ואז חשבתי, אוי לא.. שניים?? לֶמה הכנסתי את עצמי?
אתמול בערב הגיע אלינו ג'וליאן. הוא קפצן מדופלם, מנסה נורא גם לעופף, כבר לוקח קצת אוכל מהיד, בקיצור, פחות או יותר באותו שלב כמו פשושי שלי. והוא מתוק!
קודם כל הנחנו את פשושי מעל הכלוב של ג'ולי כדי לראות איך הם יגיבו אחד לשני. שניהם מגיעים משושלת מפוארת של ציפורים תוקפניות, ורצינו לוודא שהם לא ינסו לפגוע זה בזה. מה פתאום :) שני ילדונים סקרנים שבכלל לא קראו עדיין את ספרי ההדרכה (אני סותרת את עצמי כאן, לפני רגע קבעתי שהוא by the book. שטויות! :) ) מעולה. החזרתי את פשושי לפינה שלו.
בבוקר מי שהעיר אותי ראשון היה ג'ולי. חשבתי שלפשושי יש קול נורא?? פשושי זמיר לידו! אבל הוא קורא באופן נורא מנומס אז אני סולחת. נכנסת לחדר, אומרת בוקר טוב לג'ולי, מחפשת את פשושי בפינה שלו, ואז קולטת אותו יושב שוב מעל הכלוב של ג'וליאן, ועוסק במקלחת נוצות נמרצת. להזכירכם, זה היה אחרי שהוא התעופף פעם אחת, מרחק של 30 ס"מ בערך. כאן מדובר על מטר לפחות! הבאתי לשניים ארוחת בוקר (מס.1). ג'ולי אכל כל כך יפה ומצחיק, ופשושי החליט להפגין בפנָי את כשורי התעופה החדשים והפתיע אותי כל כך איך כל פעם הוא נוחת על מקום יותר רחוק, וחוזר אלי :) אשף. אחר כך חזר למקלחת שלו מעל הכלוב של ג'ולי.
בארוחה הבאה הוא כבר אכל יותר. וגו'לי, שבזמן הארוחות אני פותחת לו את הכלוב, תפס אומץ וקיפץ החוצה מהכלוב. איזה קפצוצים חמודים! מקום חביב - כפות הרגליים שלי. מותק! בקיצור, כיף לא נורמלי אצלי. ונראה לי שבשביל שניהם זה ממש נהדר שיש פתאום חבר דומה. מלבד התוקפנות, שני הזנים ממשיכים על אותו קו - שניהם אוכלי כל, סקרניים מאוד וחצופים - או בשפה יפה יותר - בעלי תעוזה. יהיה ממש מעניין לראות את האינטרקציה ביניהם.
קצת אינטרקציה להמונים:
לגבי הגדלים, ג'ולי גדול יותר, למעשה כשפשושי יסיים לגדול הוא יהיה בגודל של ג'ולי כרגע.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה