השובבים ממשיכים להעסיק אותי המון ולהצחיק אותי בלי סוף. הארוחות התארכו משתי דקות (בימים הראשונים שפשושי הגיע) ועד לחצי שעה ויותר.
שניהם סקרניים כל כך, מנסים להגיע לכל מקום ולמשוך בכל דבר, וביניהם משחקים משחק קטן של קביעת היררכיה. אני קוראת לזה משחק כי זה די עדין ובטיפטופים, ובכלל לא ברור מי מנצח. פשושי מנסה להיות תמיד יותר גבוה מג'וליאן, במיוחד מאז שג'ולי כבר מצליח לעלות אל השיש והלאה. ג'ולי בתורו מתקרב בסקרנות קצת מוגזמת שמפחידה את הקטן שלי (גם פיזית הוא קטן יותר), ופעם אחת ניסה למשוך לו נוצה. עכשיו, הוא מנסה למשוך הכל, אז אני לא יודעת אם זה היה מסקרנות טהורה או מניסיון להציק. בטח משהו באמצע. בכל אופן, מאז פשושי מנסה להתיישב על ג'ולי. אבל בדרך כלל הרוחות רגועות ושניהם עסוקים בחקירות שלהם ובבקשות לאכול.
ליתר ביטחון אני משחררת את ג'וליאן מהכלוב שלו רק בזמן שאני משגיחה, ובתום הארוחה והמשחק מחזירה אותו פנימה. לפעמים הוא קופץ לכלוב בעצמו כבר מוקדם יותר ומסיים לאכול מבפנים.
ג'ולי שכבר ידע לתפוס אוכל עם המקור, החליט לא תמיד לאכול ישר, אלא הוא מוריד את האוכל אל כף הרגל ותופס בו בציפורניים כדי לחקור אותו קצת ולפרק אותו. לרוב זה מסתיים כשהחתיכה נופלת לו בטעות, אבל הוא נחוש לנסות שוב. זה מעניין לראות את ההתפתחויות האלה :) הכי כיף לחקור זה חתיכות ענבים.
ג'ולי גם ממש השתפר בתעופה. ביומיים הראשונים שלו כאן אי אפשר היה לקרוא לזה ממש תעופה, כי הוא לא הצליח לעלות בגובה בכלל, והתקדם חצי מטר במשהו ששילב קפיצה גדולה ודאייה. היום הוא כבר מגיע גבוה, אבל עושה זאת בכמה שלבים - כל שלב עד גובה מטר. הוא כבר מנסה יותר אבל בינתיים נחשל. הוא פיתח דרך ממש מצחיקה להתכונן להמראה - הוא מכופף ברכיים ולוקח כמה צעדים מהירים אחורה - טוקטוקטוקטוק - ממש לוקח תנופה! זה מצחיק אותי כל פעם.
מחר ההורים של ג'וליאן חוזרים מהחופשה, והמקלחת תהיה קצת פחות רעשנית. נראה לי שנתגעגע אל המצחיקול הזה!
עכשיו כשהוא עף, אני ופשושי יוצאים לחקור בחוץ פעם-פעמיים ביום.
אני חייבת להשוויץ ולספר שהוא עף כל כך יפה ומהר! עושה סיבוב באוויר ברדיוסים ממש קטנים וכמעט לא מפספס יעדי נחיתה.
הוא נשאר במרחק של מטר וחצי ממני בערך, ורוב הזמן קרוב יותר. מיום ליום הוא תופס ביטחון והמרחק גדל. הזזתי עבורו עציץ שידעתי שיש מתחתיו פעילות של חרקים ושאר יצורי אדמה שאמורים להופיע בתפריט שלו. הוא קלט את העניין ישר! איך שהוא ראה אותם מתרוצצים הוא התחיל לנסות לתפוס אותם. ההעדפה הנוכחים היא לנמלים קטנטנות. את הכדרוריות הוא הרים והפיל כמה פעמים, אבל זה הגיוני, הוא כמעט עוד לא מצליח להרים אוכל וגם לגרום לו להיכנס פנימה, אבל הוא מנסה ומשתפר, ואת הנמלים הוא הצליח יופי. הוא גם תפס דבורה שעסקה באיסוף צוף, לא יודעת מי משהשניים היה יותר המום, אבל למזל כולנו הוא מיד עזב אותה והיא התעופפה משם.
והוא גם מנסה לצוד את אולי. לזכותו יאמר שאולי התחיל, אבל אני מתחילה לחשוש מהעניין, כי הוא התחיל למשוך לו בזנב ולהפחיד אותו בקיפוצים פרושי כנפיים והנמושון הענק שלי התחיל לפחד ממנו. זה מצחיק בטירוף, אבל זו ממש לא התנהגות שאני רוצה לטפח אצלו, וזאת בהחלט הולכת להיות בעיה כי זו התנהגות די אופיינית לזן הזה. הולכת לקרוא קצת חומר על אילוף מיינות... ידעתם שמיינות נחשבות לחיית מחמד די נחשקת? מגדלים אותן בכל העולם, כמו תוכים. מה שלשמחתי אומר שקיימים כבר כמה אתרים בנושא שמצאתי בהם עצות טובות.
למשל: www.mynahbird.org
שניהם סקרניים כל כך, מנסים להגיע לכל מקום ולמשוך בכל דבר, וביניהם משחקים משחק קטן של קביעת היררכיה. אני קוראת לזה משחק כי זה די עדין ובטיפטופים, ובכלל לא ברור מי מנצח. פשושי מנסה להיות תמיד יותר גבוה מג'וליאן, במיוחד מאז שג'ולי כבר מצליח לעלות אל השיש והלאה. ג'ולי בתורו מתקרב בסקרנות קצת מוגזמת שמפחידה את הקטן שלי (גם פיזית הוא קטן יותר), ופעם אחת ניסה למשוך לו נוצה. עכשיו, הוא מנסה למשוך הכל, אז אני לא יודעת אם זה היה מסקרנות טהורה או מניסיון להציק. בטח משהו באמצע. בכל אופן, מאז פשושי מנסה להתיישב על ג'ולי. אבל בדרך כלל הרוחות רגועות ושניהם עסוקים בחקירות שלהם ובבקשות לאכול.
ליתר ביטחון אני משחררת את ג'וליאן מהכלוב שלו רק בזמן שאני משגיחה, ובתום הארוחה והמשחק מחזירה אותו פנימה. לפעמים הוא קופץ לכלוב בעצמו כבר מוקדם יותר ומסיים לאכול מבפנים.
ג'וליאן עושה בלאגן, כרגיל |
ג'ולי שכבר ידע לתפוס אוכל עם המקור, החליט לא תמיד לאכול ישר, אלא הוא מוריד את האוכל אל כף הרגל ותופס בו בציפורניים כדי לחקור אותו קצת ולפרק אותו. לרוב זה מסתיים כשהחתיכה נופלת לו בטעות, אבל הוא נחוש לנסות שוב. זה מעניין לראות את ההתפתחויות האלה :) הכי כיף לחקור זה חתיכות ענבים.
ג'וליאן, ליצן קטן נחמד |
ג'ולי גם ממש השתפר בתעופה. ביומיים הראשונים שלו כאן אי אפשר היה לקרוא לזה ממש תעופה, כי הוא לא הצליח לעלות בגובה בכלל, והתקדם חצי מטר במשהו ששילב קפיצה גדולה ודאייה. היום הוא כבר מגיע גבוה, אבל עושה זאת בכמה שלבים - כל שלב עד גובה מטר. הוא כבר מנסה יותר אבל בינתיים נחשל. הוא פיתח דרך ממש מצחיקה להתכונן להמראה - הוא מכופף ברכיים ולוקח כמה צעדים מהירים אחורה - טוקטוקטוקטוק - ממש לוקח תנופה! זה מצחיק אותי כל פעם.
מחר ההורים של ג'וליאן חוזרים מהחופשה, והמקלחת תהיה קצת פחות רעשנית. נראה לי שנתגעגע אל המצחיקול הזה!
19.7 - הוא עוד לא ממש יודע מה לתפוס ומה לא. אנחנו לומדים. |
אני חייבת להשוויץ ולספר שהוא עף כל כך יפה ומהר! עושה סיבוב באוויר ברדיוסים ממש קטנים וכמעט לא מפספס יעדי נחיתה.
הוא נשאר במרחק של מטר וחצי ממני בערך, ורוב הזמן קרוב יותר. מיום ליום הוא תופס ביטחון והמרחק גדל. הזזתי עבורו עציץ שידעתי שיש מתחתיו פעילות של חרקים ושאר יצורי אדמה שאמורים להופיע בתפריט שלו. הוא קלט את העניין ישר! איך שהוא ראה אותם מתרוצצים הוא התחיל לנסות לתפוס אותם. ההעדפה הנוכחים היא לנמלים קטנטנות. את הכדרוריות הוא הרים והפיל כמה פעמים, אבל זה הגיוני, הוא כמעט עוד לא מצליח להרים אוכל וגם לגרום לו להיכנס פנימה, אבל הוא מנסה ומשתפר, ואת הנמלים הוא הצליח יופי. הוא גם תפס דבורה שעסקה באיסוף צוף, לא יודעת מי משהשניים היה יותר המום, אבל למזל כולנו הוא מיד עזב אותה והיא התעופפה משם.
והוא גם מנסה לצוד את אולי. לזכותו יאמר שאולי התחיל, אבל אני מתחילה לחשוש מהעניין, כי הוא התחיל למשוך לו בזנב ולהפחיד אותו בקיפוצים פרושי כנפיים והנמושון הענק שלי התחיל לפחד ממנו. זה מצחיק בטירוף, אבל זו ממש לא התנהגות שאני רוצה לטפח אצלו, וזאת בהחלט הולכת להיות בעיה כי זו התנהגות די אופיינית לזן הזה. הולכת לקרוא קצת חומר על אילוף מיינות... ידעתם שמיינות נחשבות לחיית מחמד די נחשקת? מגדלים אותן בכל העולם, כמו תוכים. מה שלשמחתי אומר שקיימים כבר כמה אתרים בנושא שמצאתי בהם עצות טובות.
למשל: www.mynahbird.org
19.7 - עוד קצת שוויץ כי הוא כל כך התיפייף וגדל |
אולי, אתה נהדר. |
18.7 - הממ. ציפורן. |
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה