יומיינה - 3.7 - התחלה

אז ככה, לפני יומיים קיבלתי גוזל מיינה. מתנת יומולדת מוקדמת בהפתעה :) בן קיבוץ מצא את הקטן ולא יכל לטפל בו כמו שצריך ושאל אם אוכל לעזור. איזה כיף!
אני מעריכה שהוא בן שבועיים פחות או יותר.
אין לדעת אם זה זכר או נקבה אז אני פשוט אתייחס אליו כאל זכר.

יצור קטן ומכוער למדי, פרצוף גראמפי, רעשן, רעב ובעיקר מצחיק ומתוק מתוק!

הגוזלון, 1.7.13

בתמונה רואים את הצדדים החיוביים שלו ;) הכנפיים כבר מתמלאות נוצות, וגם הראש והזנב. הבטן (עד מתחת לזנב), צידי הצוואר שלא רואים עכשיו, והגב בין הכנפיים עדיין חשופים. ומתחת הוא מסתיר זוג רגליים עצומות!

הנה עם הרגליים:

2.7.13

מיינה הודית היא אוכלת כל; פירות וירקות, זרעונים, חרקים (אוהבת במיוחד חגבים.. כן..) תולעים, לטאות קטנות ואפילו בשר ושאריות מפח האשפה, כל מה שהיא מצליחה להשיג.

אני מאכילה את הקטן בירקות ופירות שונים, רכים ומבושלים במקרה הצורך, קצת אורז מלא מבושל, ביצה קשה, והרבה אוכל חתולים מושרה במים שזה מעולה לגוזלים - הרבה חלבונים ומעט פחמימות. משתדלת לחמם את האוכל לטמפ' הגוף ומאכילה כל שעתיים בערך - בשעות היום. כשהשקיעה מתקרבת ארוחה אחרונה, כמו ההורים בטבע.
הקטן אומר לי כל פעם כמה הוא רוצה לאכול, מצייץ בקולי קולות, מותח את הצוואר ופותח את הפה גדול שאשים לו, וכשהוא שבע הוא משאיר את הפה סגור ומוריד את הראש קצת ומתחיל למצמץ ולהתנמנם. זה סוף הארוחה.

חשוב לדעת שלא כל גוזל יודע כמה טוב לו לאכול ויש שצריך להחליט בשבילם, אחרת הם עלולים להיחנק.

הם גדלים כל כך מהר הקטנים האלה, הנה כבר שני דברים חדשים שהוא עשה היום:

פעם ראשונה נעמד גבוה על רגליו האחוריות. הוא מנסה את זה עכשיו בתחילת כל האכלה, לרגע מתנדנד, מנסה לתפוס שיווי משקל עם הכנפיים הקטנות, ונוחת על התחת. מתוק!

והדבר השני - הוא התחיל לגוון את הציוץ שלו. ביומיים הראשונים היו בעיקר צמדים או שלישיות של מן צ'ק צורם, עכשיו הקצב משתנה ויש רצפים מהירים של הרבה צ'ק-ים :) וגם נוסף לו אתמול מן קול קטנטן וחמווד עם נטייה למעלה שהוא משמיע בזמן ההאכלה, כשהוא כבר יודע שהאוכל מגיע ולא מבין למה זה עוד לא בתוך הפה שלו - לפחות ככה זה נשמע.