זה קורה, בעיקר בחודשים אפריל עד יולי, אתה מוצא גוזל קטן ולא יודע מה לעשות. אז הנה המדריך הקטן שלי למוצאי גוזלים, עם מידע מבית החולים לחיות בר שנמצא בספארי בר"ג, וגם סיפור אישי טרי-טרי בנושא.
זה מאתר בית החולים לחיות בר:
זה הכי חשוב. גוזלים (וגורים) יושבים במחסה לבדם חלק גדול מהיום, בזמן שההורים, או רק האם, מחפשת להם מזון. יתכן גם שההורים נבהלו והתעופפו לרגע ועוד מעט יחזרו. אנחנו יכולים לעשות כמיטב יכולתנו לתת לגוזל את התנאים האופטימליים, אבל אין כמו אמא ואבא לגידול מושלם עד לבגרות, אז תמיד נבדוק קודם כל האם הגוזל באמת זקוק לעזרה או לא. הדבר נכון לכל חיית בר, וגם לחתלתולי רחוב.
אז מצאתם גוזל. אם נראה לכם שהוא נפל מהקן - נסו למצוא את הקן. נכון שאתם צריכים לגעת בקטן, אבל בניגוד לאמונה הרווחת - ברוב המקרים נגיעה קצרה לא תמנע מההורים לקבל חזרה את הגוזל. זה הפיתרון הכי טוב.
לא מצאתם את הקן, או שהקטן פצוע, אולי החתול הביא אותו הביתה, נסו לזהות את הציפור והתקשרו לבית החולים - 6911*.
לפני 3 ימים החתולונת של ההורים שלי חזרה הביתה עם שני אלה.
אחד היה פצוע (הפיקסול לטובתכם), ולא הצלחנו למצוא את הקן, מה גם שחשבנו שזה חסר טעם כי היא יודעת איפה הקן ולא נוכל לנעול אותה לנצח.
מדובר בגוזלי צוצלת, בני יום, יומיים לכל היותר.
למזלם של הקטנים, צוצלת היא אמנם ממשפחת היונים, אבל היא כן ציפור בר, (עיקר מזלם היה שידענו להבדיל.. כי הם מאוד דומים בגיל הזה) ולכן התקשרנו אל בית החולים.
ממש חששתי שאם לא נביא אותם לבית החולים הם פשוט לא ישרדו. אני לא יודעת איך הייתי מצליחה להאכיל גוזלים כל כך צעירים, ועוד שאחד מהם פצוע.
מאוחר יותר באותו ערב הקפצנו אותם לשם, בתוך קופסת נעליים, ועם בקבוק החימום החביב עלי... כי קטנים כאלה ממש חייבים חימום רציף.
אני מקווה שהקטנים ישרדו ויגדלו יפה.
וקישור: בית החולים לחיות בר
זה מאתר בית החולים לחיות בר:
מצאתם גור או גוזל בטבע? סביר להניח שהוא הושאר שם על ידי הוריו ואינו זקוק לטיפול, השאירו אותו במקומו. אם הנכם חוששים לחייו ניתן לצפות מרחוק על המקום, במידה ונראה שהגור או הגוזל בסכנת חיים אנא צרו איתנו קשר לפני לקיחתו לטיפול.מקומה של כל חית בר הינו בטבע ולכן אסור בשום מצב להחזיקה באופן פרטי ללא היתר מתאים.
זה הכי חשוב. גוזלים (וגורים) יושבים במחסה לבדם חלק גדול מהיום, בזמן שההורים, או רק האם, מחפשת להם מזון. יתכן גם שההורים נבהלו והתעופפו לרגע ועוד מעט יחזרו. אנחנו יכולים לעשות כמיטב יכולתנו לתת לגוזל את התנאים האופטימליים, אבל אין כמו אמא ואבא לגידול מושלם עד לבגרות, אז תמיד נבדוק קודם כל האם הגוזל באמת זקוק לעזרה או לא. הדבר נכון לכל חיית בר, וגם לחתלתולי רחוב.
גוזל דוכיפת שהגיע לבית החולים לחיות בר |
לא מצאתם את הקן, או שהקטן פצוע, אולי החתול הביא אותו הביתה, נסו לזהות את הציפור והתקשרו לבית החולים - 6911*.
לא תמיד תדעו מה מצאתם, במקרה כזה צלמו את הגוזל, והתקשרו לבית החולים כדי לקבל כתובת מייל לשלוח להם תמונה לזיהוי.
הם כבר ינחו אותכם הלאה, אם להביא את הציפור אליהם או לחכות לפקח שיגיע אליכם.
ובינתיים:
- שימו את הגודל בקופסא מרופדת
- הניחו אותו בחדר חשוך ושקט וחמים
- אל תאכילו ואל תטפלו! - עדיף שהוא יחכה עוד קצת ויקבל את הטיפול הנכון מיידי הוטרינרים.
ואם אפשר: - נסו לארגן לו מקור חימום. בקבוק חם בצד הקופסא, עטוף במגבת כדי להוריד את הטמפרטורה. מנורת חימום בצורת מנורת קריאה (לצערינו המנורות החסכוניות החדשות אינן מחממות מספיק). אם אפשר חממו צד אחד ותנו לו לבחור כמה להתקרב, שלא יתחמם יותר מדי. טמפרטורת הגוף של הציפורים קרובה לשלנו, ולקטנים חסרי הנוצות קשה לשמור עליה עדיין, הם תינוקות עירומים.
____________________
בית החולים מקבל רק ציפורי בר של הארץ. יש להם עומס גדול ותקציב קטן, ולכן לא צריך לכעוס עליהם, הם באמת עושים כמיטב יכולתם ויכולתם היא גדולה.
איזה ציפורים בית החולים לא יקבל?
איזה ציפורים בית החולים לא יקבל?
מיינה, זרזיר בורמזי (צילום: אורי קולקר), דררה |
- יוני בית (יונים שעברו השבחה אצל האדם וברחו וממלאות היום את הערים וכל מקום אחר)
- מיינות
- דררות
- זרזיר בורמזי
- תוכים ושאר גידולי בית (קנריות, פינקים..)
לגבי אלה אין טעם לפנות ואפשר לנסות לגדל בבית (למען הגילוי הנאות יש חוק נגד גידול של מינים פולשים, כמו ..אהממ.. מיינה.., דררה והזרזיר הבורמזי, כי הם עושים נזק לציפורי הבר שלנו והמטרה היא לא לעזור להם לשרוד ולהתרבות).
____________________
שמתי את האצבעות ליד כדי שתראו עד כמה הם קטנים |
אחד היה פצוע (הפיקסול לטובתכם), ולא הצלחנו למצוא את הקן, מה גם שחשבנו שזה חסר טעם כי היא יודעת איפה הקן ולא נוכל לנעול אותה לנצח.
מדובר בגוזלי צוצלת, בני יום, יומיים לכל היותר.
למזלם של הקטנים, צוצלת היא אמנם ממשפחת היונים, אבל היא כן ציפור בר, (עיקר מזלם היה שידענו להבדיל.. כי הם מאוד דומים בגיל הזה) ולכן התקשרנו אל בית החולים.
ממש חששתי שאם לא נביא אותם לבית החולים הם פשוט לא ישרדו. אני לא יודעת איך הייתי מצליחה להאכיל גוזלים כל כך צעירים, ועוד שאחד מהם פצוע.
מאוחר יותר באותו ערב הקפצנו אותם לשם, בתוך קופסת נעליים, ועם בקבוק החימום החביב עלי... כי קטנים כאלה ממש חייבים חימום רציף.
אני מקווה שהקטנים ישרדו ויגדלו יפה.
ודבשי - תפסיקי להיות ..אממ.. חתולה..! (?)
מספרי הטלפון של בית החולים:
במרפאה - 03-6305318
ובחירום - 6911* מענה של 24/7.
וקישור: בית החולים לחיות בר
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה